כשהכל כשורה ואנחנו רגועים, מאוזנים ושקולים, אנחנו מודעים לכך כי הדרך הטובה ביותר לפתור סכסוך (כל סוג של סכסוך) הן תקשורת והגעה להסכמות משותפות.
אולם, באופן טבעי, סכסוכים משפחתיים מהסוגים השונים (כדוגמת מריבות על ירושה, ובמיוחד – גירושין) מאתגרים את התובנה הזו לא מעט. זאת, מאחר, ומעצם טבעם, סכסוכים מסוג זה מעורבים בלא מעט אמוציות ומשקעים רגשיים מצידם של כל אחד מהצדדים בסכסוך.
כאן, נכנס לתמונה המחוקק הישראלי, ובאופן מלאכותי, "כופה" על הצדדים את הניסיון להגיע להסדר בינם לבין עצמם, טרם ההגעה לערכאות המשפטיות – הליך יישוב סכסוך בין בני זוג.
הליך יישוב סכסוך בין בני זוג
הליכי יישוב סכסוך בין בני זוג מבוססים על חוק חדש יחסית – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה – 2014, על פי הוראת חוק זה, לפני כל פנייה להליכים משפטיים הנוגעים לדיני משפחה (מזונות, גירושין וכיו"ב) מוטלת על האדם המעוניין לתבוע, החובה להגיש, לפני נקיטת כל צעד אחר, בקשה ליישוב הסכסוך.
לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך בין בני זוג, יוזמנו הצדדים לפגישה ראשונה ביח' הסיוע המקושרת לבית המשפט.
הפגישה הראשונה מתקיימת בנוכחות עובדת סוציאלית, ואליה – בני הזוג המסוכסכים מגיעים כשהם אינם מלווים ביועצים ו/או בעורכי דין.
כפי שניתן להבין, מטרת פגישה זו (בהתאם למטרת ההליך) היא לנסות ולפתור את הבעיות שבין בני הזוג בדרכים חלופיות (הגעה להסכמה או גיבוש הסדר) ללא מעורבותה של מערכת המשפט ועוד בטרם פתיחת הליכים משפטים.
במקרים בהם בני הזוג יביעו את רצונם להמשיך בדרך זו, תיקבע פגישה נוספת שבה יהיה נוכח גם עורך דין העובד ביח' הסיוע, או יועברו הצדדים לגישור פרטי ואליה יוכלו הצדדים להגיע כשהם מיוצגים על ידי עורכי דין.
קראו גם על הסכם גישור
חשוב רק לציין כי בעת ישוב הסכסוך לא ניתן להגיש תביעות אולם כן ניתן להגיש בקשות דחופות לדוגמאת הסדרי ראיה ומזונות קטינים.
כאמור, בד בבד עם הניסיון להקל על הערכאות המשפטיות הדנות בענייני המשפחה ולשחרר מעט מהעומס הקיים עליהן כיום, מטרתו של הליך זה היא מציאת דרכים חלופיות, מפויסות יותר ורשמיות פחות מההליך המשפטי לסיים את קשר הנישואין בין בני הזוג ולהניח את הבסיס להתנהלות העתידית המיטבית שלהם.
אנחנו, במשרד עורכי דין ונוטריון יניב בוקר, הראל ושות', המתמחה בדיני משפחה וגירושין.
עומדים לרשותכם בכל שאלה או בקשה בטלפון 08-6384080.
