על פי רוב אנחנו פוגשים את המונח, 'מזונות', בהקשר של חבות האב כלפי ילדיו בשעה שהמשמרת עליהם מצויה בידי האם.
אך יש גם מקרים בהם בתי משפט ובתי דין רבניים (כמו גם בתי דין שראיים הפוסקים בענייני אישות של מוסלמים אזרחי ישראל), יפסקו מזונות לאישה עצמה, בלי קשר לילדים ולעיתים גם אם אין בתמונת הנישואין ילדים בכלל.
קראו על מזונות ילדים
לשמור על רמת החיים גם במהלך הליך גירושין
הסיטואציה בה פוסקים 'מזונות אישה' היא כאשר זוג, ללא ילדים או עם ילדים בוגרים, נקלע למאבק גירושין.
במקרים בהם האישה אינה עובדת ונסמכת על בעלה, כי כך התנהל התא המשפחתי שלהם במהלך רוב תקופת הנישואין.
הרעיון במזונות אישה הוא שכל עוד הנישואין בתוקף ולא הושגה הסכמה לגבי הפרידה הסופית וחלוקת הרכוש, הבעל ימשיך לתמוך באישה כלכלית גם אם בני הזוג נמצאים בסכסוך ואפילו לא גרים תחת קורת גג משותפת.
הרציונל של המחוקק הוא שלא הוגן לנתק אישה ממקור הפרנסה שלה בזמן שההליך תלוי ועומד, מתוך הנחה שאישה התלויה ברצונו הטוב (או רצונו הרע) של הפרוד שלה, תהיה נתונה ללחצים כלכליים ואפילו סחיטה, שתאפשר לפרוד להוציא ממנה הסכמה (בכפיה) לתוצאה סופית טובה יותר מבחינתו.
לכן, מרגע שבית המשפט פוסק 'מזונות אישה', בת הזוג משוחררת מהדאגה הזו והלחץ האפשרי מצד הפרוד וגם במקרה שהפרוד רוצה 'לשבור את הכלים' ו'לייבש' אותה הוא לא יכול ומחויב לתמוך בה כלכלית על פי חוק.
מספר מסלולים
כאמור, מאחר שעיקרון 'מזונות האישה' מגיע דווקא ממסורות שפיטה דתיות, ומאחר שחלק ניכר מסוגיות האישות בישראל הם בסמכויות בתי הדין הרבניים ובתי הדין של העדות השונות, ניתן להגיש בקשה למזונות הן בבתי דין כאלה והן בבית משפט לענייני משפחה ומערכת בית המשפט הרגילה.
לרוב הבחירה בערכאה תתבצע בערכאה בה מתנהל ההליך המרכזי.
בכל מקרה חשוב לזכור שלכל מקרה של 'מזונות אישה' יש משתנים ספציפיים וההמלצה היא להיעזר בליווי, ייעוץ וייצוג משפטי מידי עורך דין שמתמחה בהליכי גירושין.
