מה זה 'מרוץ סמכויות' ולמה הוא חשוב במיוחד במקרה של סכסוך גירושין? ובכן, אנחנו רגילים להסתכל על מערכת המשפט כעל גוף מונוליטי אחיד, אבל בפועל זה יותר מורכב, כי למעשה יש כמה וכמה 'מערכות משפט' ורשויות בעלי סמכויות שיפוטיות שמחולקות על פי תחומי התמחות.
קראו גם: תביעת גירושין
למרות שלכל רשות כזו יש תחום התמחות ואחריות יש לפעמים אזורים בהם קיימת חפיפה.
כלומר, מקרים שיכולים להיות מוכרעים בפני שתי ערכאות שיפוטיות שונות. המקרה הכי שגור, וגם זה שיש לו את הפוטנציאל הכי נפיץ, בו אותו מקרה יכול להיות מוכרע בשני בתי דין שונים בתכלית הוא משפט גירושין שיכול להתנהל הן בבית דין לענייני משפחה והן בבית דין רבני.
השאלה המתבקשת היא, כיצד קובעים היכן יתנהל התיק? התשובה: מרוץ סמכויות.
כל הקודם זוכה
העיקרון של 'מרוץ סמכויות' מאוד פשוט ומאוד נוקשה.
הערכאה המשפטית בה יפתח התיק, היא זו שמנצחת במרוץ הסמכויות.
אם התיק נפתח בבית משפט לענייני משפחה – הוא יתנהל בו עד סיומו (בסוף התהליך תדרשו להוציא גט ברבנות – אך זה כבר הליך פורמלי), מנגד אם התיק יפתח ברבנות, זו תהיה הזירה המשפטית בה הוא יתנהל ואין אפשרות לפנות בעניין הזה במקביל לבית הדין למשפחה.
בהרבה תיקי גירושין יש הסכמה בין בני הזוג על הזירה.
מן הסתם, זוג דתי יעדיף להתנהל ברבנות בעוד זוג שנישא בחתונה אזרחית, יפנה באופן כמעט אוטומטי לבית הדין לענייני משפחה.
למרבה הצער הרבה מאבקי גירושין הם מאבקים בהם הצדדים מסירים את הכפפות ולא מתבצעים ב'הסכמה' ולעיתים יש חשיבות רבה לזירת המאבק.
קראו על גירושין בהסכמה
למשל, אם אחד מבני הזוג דתיים הם נהנים מיתרון כמעט מובנה בבית דין רבני.
מאחר שתיק גירושין יכול להיפתח במעמד צד אחד, הראשון שפונה לערכאה (הרבנות או בית הדין לענייני משפחה) ופותח תיק הוא גם זה שמנצח במרוץ הסמכויות וקובע היכן יתנהל הליך הגירושין, כי בסופו של יום מדובר לא רק בשתי ערכאות שונות, עם מזג שונה, מסורת שונה ופרוטוקולים שונים, אלא גם בשתי מערכות חוק שונות שאחת מושתתת על עקרונות המשפט המודרני והשנייה על ההלכה היהודית.
